להזמנת מדביר מקצועי

הדברת פשפש המיטה

תוכן עניינים

הסיוט של כולנו הוא למצוא על המזרון חרקים קטנים שמהלכים להם, מטפסים עלינו ואף עוקצים אותנו בכל הגוף. אם נתקלתם בחרקים כאלו, וודאי מדובר ב״פשפש המיטה״. פשפש קטן ומציק שעל אף גודלו הקטן הוא גורם לכאב ראש גדול מאוד. למרות שהוא ביקר אצל רובנו לפחות פעם אחת, ולמרות שכולנו היינו רוצים להיפטר ממנו, הידע שיש לרובנו עליו הוא לא גדול. מי אתה פשפש המיטה?

 

פשפש המיטה – קווים לדמותו

פשפשי המיטה מהווים מטרד לבני האנוש מזה אלפי שנים. מדובר בחרקים קטנים חסרי כנפיים עם גוף קטן ושטוח שבעזרתו הם יכולים להסתתר בסדקים קטנטנים כמו קפיצים, מזרונים, נקיקים בעץ וכל סדק שהוא בעובי של כרטיס אשראי. אורכו של פשפש ממוצע הוא כ- 1 מ״מ וצבעו בהיר, ואילו פשפש בוגר יגיע גם לגודל של כ- 5 מ״מ וצבעו יהיה חום – אדמדם. תוחלת חייו של הפשפש הוא כ- 10 חודשים, חיים ארוכים ביחס לשאר משפחות החרקים. 

הפשפשים ניזונים מדמם של בני אדם ושל בעלי חיים בעלי דם חם. הם מנקבים את עור האדם או החיה, ובעזרת המקור שלהם שותים את דמם. אותו נקב הוא בעצם עקיצת הפשפש. העקיצה לרוב תהיה מלווה בגירודים ואי נוחות, אך הן לא מהוות סכנת חיים או מקור להעברת מחלות.

 

הדברת פשפש המיטה – לא קל כמו שנראה

בגלל שפשפש המיטה כבר הרבה שנים נחשב למזיק ומטריד בקרב בני אדם, נוסו אינספור שיטות וחומרים על מנת להרגו ולסלקו. בשל כך, כיום פשפש המיטה נחשב מאוד קשה למיגור מכיוון שהוא פיתח עמידות לטיפולים כימיים רבים. עד כדי כך, שבעשור האחרון נצפתה עלייה ואף התחדשות בתפוצת פשפש המיטה, ולמרות התקדמות המדע, עדיין לא מצאו דרך יעילה להשמיד אותו. נהפוך הוא, הוא רק הולך ונהיה עמיד יותר לכל חומר כימי שהוא. בארצות הברית וקנדה למשל, נערך סקר לגבי אותו פשפש: לפני כ- 10 שנים, רק 21% התלוננו כי נתקלו בפשפש המיטה, לפני כ- 5 שנים, 37% מהנשאלים הוטרדו מבעיית הפשפש ואילו בשנתיים האחרונות קפץ מספר המתלוננים ל- 91%!

לפי אותו סקר, הערים האמריקאיות שסובלות הכי הרבה מבעית הפשפש הן פילדלפיה, סינסינטי וניו-יורק. הסיבות לכך יכולות להיות תיעוש וסגנון חיים אורבני כמו עלייה בשיעור הנסיעות, הצפיפות וההגירה מה שמעודד תפוצת חרקים והגברת תחלואה. מוקדי ההתפרצות לרוב יהיו בתי דירות, בתי מלון, מקלטים, מעונות ובתי אבות. או במילים אחרות – כל מעון בו יש תחלופה מהירה של תושבים וצפיפות אוכלוסין גבוהה יחסית. גם לתנאים סניטריים באותו אזור יש תפקיד חשוב בהתפשטות הפשפש. ככל שרמת הניקיון נמוכה יותר– כך עולה הסיכוי להתפתחות מדגרת פשפשים.

 

דרך פעולתו של פשפש המיטה

פשפשי המיטה לרוב יפעלו בלילה, והעקיצה שלהם כמעט ואינה מורגשת בזמן השינה, מה שהופך את המיטה לבית אידיאלי עבורם. הם אוכלים כל שלושה ימים וזמן ההאכלה הממוצע אורך כ- 10 דקות.

למרות שמם, פשפשי המיטה לא תמיד יהיו על המיטה, אלא בחלקים נוספים בבית. מכיוון שאין להם כנפיים, הם הולכים בעזרת רגליהם, והם מהירים כמו נמלה. בדרך זו הם מתפשטים לשאר חדרי הבית, ואפילו מתמקמים בתוך ארונות, על בגדים, רהיטים, מזוודות ועוד מיני חפצים.

 

אז איך נפטרים מפשפש המיטה?

כאמור, פשפש המיטה קשה מאוד למיגור, בוודאי בעין שאינה מקצועית. ראשית, קשה לאתר את הפשפש. הוא קטן  ומתחבא בנקיקים קטנטנים שקשה לאתר. ונוסף על כך, הפשפשים לא נוהגים להקים קנים או התקבצויות מה שמוסיף עוד קושי באיתורם. שנית, במהלך השנים נוסו כל-כך הרבה חומרי הדברה על מנת להשמידם, כך שהזנים שנותרו בחיים כיום פיתחו עמידות לחומרי הדברה רבים.

בשל סיבות אלו, הכחדת פשפש המיטה צריכה להיעשות באופן ממוקד ועל ידי אדם מקצועי. הדברה בשיטה יעילה ויסודית תתקיים באמצעות מספר צעדים – זיהוי נכון של המינים הספציפיים של פשפש המיטה, בדיקה יסודית של כל חלקי הבית, קביעת שיטת ההדברה הטובה ביותר (בין אם כימית או שלא כימית) ומעקב לאחר ההדברה על מנת לבצע בקרה ולהבטיח שפשפש המיטה לא יחזור לאותו המבנה.

בקסם שירותי הדברות מציעים מגוון שיטות להדברת פשפש המיטה. מרבית שיטות ההדברה ייעשו באמצעות חומרים טבעיים שפשפש המיטה לא עמיד בפניהם, וכך גם בני הבית והסביבה לא יהיו ניזוקים מחומרים כימיים ללא סיבה.

 

פשפשים היו מאז ומעולם מזיקים נפוצים במחוזותינו, במיוחד פשפש המיטה. פשפש המיטה הוא הפשפש הנפוץ בבתים, הוא מתחבא בעיקר במזרונים ובעץ של המיטה כדי לשתות את דמו של האדם הישן.

הפשפש מעביר מחלות רבות וכבר עידנים רבים הוא מהווה מטרד עבור בני האדם. בעשור האחרון, נצפתה עלייה חדשה בנוכחותם של פשפשי המיטה בבתי המגורים. מומחים סבורים שזאת בגלל תהליכי העיור שצוברים תאוצה, התגברות אזורים עירוניים צפופים והתפוצצות אוכלוסיית העולם.

ההתפשטות המהירה של הפשפשים מביאה עמה מסה של מידע לגבי המאפיינים שלהם והתנהגותם. כל-כך הרבה מיתוסים אופפים את פשפש המיטה, כך שהגיע הזמן לנפץ אותם, ויפה שעה אחת קודם.

 

מיתוס מספר 1: פשפשי המיטה יכולים לעוף

למרות שהם קטנים ונראים קלים, פשפשי המיטה אינם מסוגלים לעוף. למעשה, לרוב הזנים אין בכלל כנפיים וגם לאלו שיש הן לא נמצאות בשימוש. 

 

מיתוס מספר 2: פשפשי המיטה מתרבים במהירות

בהשוואה לחרקים אחרים, פשפשי המיטה דווקא מאוד איטיים בהתרבותם. נקבת הפשפש מטילה ביצה אחת ביום ובוקעת רק אחרי עשרה ימים. לאחר שישה שבועות הופך הצאצא לפשפש בוגר. לשם השוואה, חרקים ביתיים אחרים מטילים 500 ביצים במשך ארבעה ימים.

 

מיתוס מספר 3: פשפשים מסוגלים לחיות עד שנה ללא מזון

יש ויכוח בקהילת המדע בנוגע לעניין זה. זה תלוי בטמפרטורה. מחקרים מצביעים על כך שבטמפרטורת החדר (בערך 23 מעלות), פשפשים יכולים לשרוד עד שלושה חודשים בלי לאכול דם. אך בגלל שהם חרקים בעלי דם קר, חילוף החומרים שלהם יהיה איטי יותר בטמפרטורה שהיא קרה מטמפרטורת החדר ואז הם עשויים גם לחיות עד שנה ללא מזון.

 

מיתוס מספר 4: פשפשי המיטה עוקצים רק בלילה

למרות שפשפשי המיטה נחשבים ליצורים ״ליליים״, הם פועלים בכל שעות היום. ניתן לומר שהם כמו בני אדם,  כשהם רעבים – הם יאכלו ולא משנה מה השעה. אז גם אם אתה מגיע למקום שורץ פשפשים בשעות היום, קח בחשבון שאתה עלול לסבול מעקיצות פשפש.

 

מיתוס מספר 5: פשפשים חיים אך ורק במזרונים

ניתן להבין מדוע מיתוס זה התקבע, שכן השם ״פשפש המיטה״ בהחלט עושה את שלו. אמנם המיטה היא אזור הפעולה העיקרי של הפשפש שכן האדם נמצא עליה בשעות הלילה ולכן זה טרף קל, אך זה ממש לא האזור היחידי בו הוא פועל. ניתן למצוא פשפשים בכל חלקי הבית – ארונות, כיסאות, תקרות ועוד מיני משטחים.

 

מיתוס מספר 6: פשפשים נמשכים לתנאים עירוניים ולא סניטריים

יש נטייה לחשוב שמזיקים נמשכים למקומות מוזנחים ומלוכלכים. טענה זו נכונה לגבי רימות, חולדות ותיקנים, אך לא לגבי פשפשים. את הפשפשים ניתן למצוא בכל בית, ללא שום הבחנה בתנאים היגייניים או במעמד סוציו אקונומי.

הפשפש עלול להופיע בבניין מגדלים מפואר באותה מידה שהוא מופיע במקלטים של חסרי בית. ההבדל בין השניים הוא שלאוכלוסיות במעמד סוציו אקונומי נמוך יש פחות יכולות לשלם עבור הדברה ושיטות חיסול יעילות.

או במילים אחרות – כל מקום הוא פוטנציאלי לפשפשים, אבל יש אנשים שמתקשים להשיג עליהם שליטה מכיוון שהעלות היא יקרה מדי עבורם.

 

מיתוס מספר 7: פשפשים נדבקים לכל מקום בגופנו

פשפש המיטה לא מעוניין להידבק לנו לשיער או לעור כמו כינים או קרציות, אלא מעדיף להישאר קרוב לחום גופנו כמו למשל על הבגדים. לכן, סביר להניח שפשפשים יתניידו על תרמילים, מזוודות ונעליים, או כל פריט אשר בא עם האדם במגע, מאשר בגוף האדם עצמו.

 

מיתוס מספר 8: פשפשי המיטה מעבירים מחלות

פשפשים יכולים לגרום לעקיצות מגרדות, חוסר שינה, חרדה ואפילו לזיהומים נקודתיים, אך לא דווח על מקרים בהם העבירו מחלות לבני אדם.

בעוד שתיקנים וחולדות נוהגות להימשך לאזורים מלוכלכים ולשאריות מזון רקובות, לפשפשים כאמור אין עניין מיוחד בכך. לכן, הם אינם נוהגים להעביר מחלות זיהומיות מכל מיני מקורות אל גוף האדם.

 

מיתוס מספר 9: ניתן לרסס פשפשים לבד

עד לפני עשור, היה מאוד מקובל ומפתה לרסס פשפשים באופן עצמאי, בעזרת חומרים כימיים שניתן לקנות בסופר. כיום, פשפשים רבים פיתחו עמידות נגד חומרים אלה, וזו סיבה נוספת להתרבות הפשפשים בשנים האחרונות.

קשה מאוד לעצור אותם. מדענים רבים עובדים על טכניקות שימגרו את התופעה, טכניקות אשר מגיעות לשימוש ראשוני אצל חברות ההדברה ורק לאחר מכן לצרכן הביתי, אם בכלל.

מחפשים מדביר? השאירו פרטים ונחזור אליכם
אהבתם את הכתבה ? שתפו בקליק
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print
כתבות בנושא