כולנו מכירים דבורים, יודעים לזהות אותן, לפחד מהן כשצריך, ממה הן ניזונות ואפילו להתחפש אליהן בפורים. אבל מעטנו יודעים איך להיפטר מהן כשיש צורך, ובטח שלא כיצד מדבירים אותן. מעבר לעקיצות הידועות, דבורים יכולות להזיק בכל מיני אופנים, לא תמיד זה יצריך היפטרות מהן או הדברה. אבל חשוב לדעת מתי הן עוברות את הגבול כך שנפעיל נגדן אמצעים.
מי אתן הדבורים?
דבורים, או כמו שהן נקראות בעגה המדעית ״דבורי הדבש״, הן סוג של חרק מעופף, קרוב משפחה של צרעות ונמלים. התפוצה שלהן רחבה כך שהן נמצאות בכל יבשת על פני כדור הארץ למעט אנטרקטיקה. דבורים ניזונות מצוף ואבקה, ולא רק שהן ניזונות מכך אלא הן תורמות לגדילת הפרח ממנו הן אוכלות באמצעות תהליך האבקה. ללא דבורים, כמעט ולא יתקיים תהליך ההאבקה וההערכה היא שכשליש מאספקת המזון בעולם תלויה בהן ובחרקים נוספים שעושים את אותו הליך.
התהליך מתבצע באמצעות הלשון הארוכה של הדבורה, צורתה כשל קש קטן והיא עוזרת לדבורה לשתות את הצוף מתוך עומק הפרח. הדבורים מצוידות גם בכנפיים, מחושים וגוף שלם המכיל ראש, בית חזה ובטן, והן מתהדרות בפסים בצבעי צהוב-שחור (לעיתים גם כתום). דבורי הדבש נחשבות ליצורים חברתיים שנוהגים לחיות במושבות המכונות כוורות. בכל כוורת יש מלכה יחידה ואלפי דבורים שפועלות תחתיה.
דבורי הדבש, כשמן כן הן, מייצרות בכוורת את אחד מהמתוקים האהובים ביותר – הדבש! הדבורים לוקחות את הצוף מהפרח כשהן אוגרות אותו בחזה, הישר אל הכוורת שם מתחיל הליך הייצור – גוף הדבורה מפרק את סוכר הצוף לשני סוכרים פשוטים – פרוקטוס וגלוקוז.
הדבורים דוחסות את התוצר לתוך תא בחלת דבש ואז מכות בו עם כנפיהן על מנות להעלות את אחוזי הלחות ולעבות את החומר. לבסוף, הן מכסות את התא עם שעווה על מנת להגן על החומר המתקתק.
דבורים מחוץ לכוורת
למרות שהדבורה חיה ופועלת בכוורת, לעיתים היא מגיעה גם לבתי מגורים. הדבורים לפעמים עושות דרכן לבית מגורים תוך חיפוש אחר מקום לקנן בו.
הן מעדיפות אזורים כהים וסגורים, כמו למשל ארובות בקיר וחללים קטנים וחשוכים בבית. יש מינים מסוימים של דבורים שנוהגים אף לקנן בתוך חלל המגורים עצמו כמו למשל בשקעי חשמל ובכל מיני סדקים בקירות. אמנם יש בתים שיותר ״קוראים״ לדבורים ויש כאלו שפחות, אך בגדול כל בית עם חשיפה לשטח חיצוני נחשב פוטנציאלי עבור הדבורה.
עקיצת הדבורה
נשאלת השאלה – אם דבורים ניזונות מצוף הפרח ולא מדם חי, מדוע הן עוקצות?
הסיבה העיקרית היא הגנה על הכוורת. הדבורה תעקוץ רק כשהיא תרגיש מאוימת או שקיימת סכנה לכוורת שלה. לכן, כבדו אותן על ידי שמירה על המרחק ולעולם אל תפריעו לכוורת ולדבורים.
החשיבות של הכוורת עבורן היא עליונה – זה הבית שלהן, המשפחה שלהן ומקורות האבקה שלהן (המזון).
במידה ודבורה חשה מאוימת על ידי גורם אנושי כלשהו, היא תעקוץ אותו. מרבית העקיצות כואבות במידה מועטה, אך אצל אנשים הסובלים מאלרגיה לעקיצות דבורים (ויש לא מעט כאלו) התגובה לעקיצה עלולה להיות הרסנית.
מתי להדביר דבורים?
להבדיל מחרקים אחרים, הדבורים בעלות חשיבות לסביבה ולאקולוגיה. להרוג אותן פשוט כך זה חוסר אחריות סביבתי. הדברת דבורים תתבצע במקרים קיצוניים של נחילי דבורים בקרבת הבית, עקיצות דבורה בלתי פוסקות ואלרגיות של בני המשפחה לדבורים.
הדברת דבורים
ראשית, התקשרו לאיש מקצוע או לכוורן. לפעמים הדרך הטובה ביותר היא להרחיק את הכוורת מהאזור. ככה הדבורים יישארו בחיים ולא ייגרם נזק לאף אחד. אם זה לא עוזר, שיטת סבתא ידועה לחיסול דבורים היא באמצעות משקה ממותק.
מכיוון שדבורים אוהבות נוזלים מתוקים, אם תציבו בקבול נוזל מתוק באזור בו יש הרבה דבורים, הן יימשכו לאזור וישתו את המשקה.
לבסוף המשקה יהרוג את הדבורה. שיטה נוספת ויחסית טבעית היא באמצעות ריסוס חומץ. מערבבים כמות שווה של מים וחומץ בתוך בקבוק ריסוס, מנערים ומרססים על הקן או האזור בו נמצאו הדבורים. גם שיטה זה נועדה כדי להרוג אותן. ישנה שיטה נוספת של צמחים הדוחים דבורים. צמחים כמו אקליפטוס ומנטה דוחים את הדבורה מלהתקרב, מה שיבטיח שמקום מגוריך יהיה מוגן.
שיטה זו יחסית בטוחה שכן היא לא גורמת להרג הדבורים. במידה ותחליטו ללכת על הדברת דבורים מקצועית ויעילה, הקפידו לבחור מדביר אשר משתמש בחומרים טבעיים ולא בחומרים כימיים שיעשו נזק לסביבה.